בחיסכון לילדים, אופק הזמן עושה את רוב העבודה ולא הסכום החודשי. הפרש של חמש שנים בהתחלה שווה יותר מהכפלת ההפקדה, וזו הנקודה שהכי קשה להפנים כי היא לא אינטואיטיבית.
למה זמן חשוב יותר מסכום
ריבית דריבית פועלת על זמן בצורה לא לינארית. הדוגמה הפשוטה: הפקדה של 200 שקלים בחודש מגיל אפס עד שמונה עשרה מצטברת לסכום גבוה יותר מהפקדה של 400 שקלים בחודש מגיל תשע עד שמונה עשרה, למרות שסך ההפקדות דומה. ההפרש כולו הוא תשואה שהצטברה על השנים הראשונות.
המסקנה המעשית
עדיף להתחיל היום בסכום קטן מאשר לחכות לרגע שבו יהיה אפשר להפקיד סכום "רציני". חמישים שקלים בחודש שמתחילים עכשיו עדיפים על מאתיים שיתחילו בעוד ארבע שנים.
אפיקי חיסכון
| אפיק | יתרון | חיסרון | נזילות |
|---|---|---|---|
| חיסכון לכל ילד | הפקדה ממלכתית, אפשרות לבחור מסלול | סכום ההפקדה קבוע ולא גבוה | גיל 18, או 21 בתוספת מענק |
| הפקדה נוספת לחיסכון לכל ילד | דמי ניהול נמוכים, מסלול לבחירה | מוגבל בסכום | כמו הבסיס |
| קופת גמל להשקעה | גמיש, מסלולי השקעה מגוונים | דמי ניהול משתנים | נזיל בכל עת |
| חשבון השקעות על שם ההורה | גמישות מלאה | מיסוי, ודורש ניהול | גבוהה |
| פיקדון בנקאי | ודאות מלאה | תשואה נמוכה, נשחק באינפלציה | לפי התנאים |
| חשבון בנק לילד | חינוכי, הילד רואה | לא מיועד לחיסכון ארוך | מיידית |
שני דברים שכדאי לבדוק בכל אפיק: דמי הניהול, שההפרש בהם מצטבר משמעותית לאורך שמונה עשרה שנה, ומסלול ההשקעה, שבטווח ארוך כזה יכול להיות מנייתי יותר מאשר בחיסכון קצר.
מסלול לפי אופק
העיקרון המקובל: ככל שהאופק ארוך יותר, כך אפשר להרשות סיכון גבוה יותר, כי יש זמן להתאושש מירידות.
| גיל הילד | שנים עד המשיכה | גישה מקובלת |
|---|---|---|
| 0 עד 8 | 10 ומעלה | מסלול מנייתי יותר |
| 9 עד 13 | 5 עד 9 | מסלול מעורב |
| 14 עד 16 | 2 עד 4 | הקטנת סיכון בהדרגה |
| 17 ומעלה | עד שנתיים | סולידי, לשמור על מה שנצבר |
חשוב לומר: זה מידע כללי ולא ייעוץ. בחירת מסלול השקעה היא החלטה אישית שתלויה בנסיבות, וכדאי להתייעץ עם גורם מוסמך.
למה בעצם חוסכים
שאלה שכדאי לענות עליה מראש, כי היא משפיעה על הסכום ועל האופק:
- לימודים. אופק של שמונה עשרה עד עשרים ושתיים שנה.
- עזרה בדירה. אופק ארוך יותר, לרוב מעבר לגיל עשרים וחמש.
- רשת ביטחון כללית. בלי יעד מוגדר, וזה לגיטימי לחלוטין.
- טקס מעבר, כמו טיול אחרי צבא. סכום קטן יותר, אופק קצר יותר.
מה קורה בגיל שמונה עשרה
זו הנקודה שרוב ההורים לא חושבים עליה מראש, והיא משמעותית. בהגיע הילד לגיל שמונה עשרה, כספים שנצברו על שמו הופכים לשלו. הורים שהניחו שהם ימשיכו לנהל את הכסף מגלים לעיתים שהמצב שונה.
שתי מסקנות מעשיות: להחליט מראש אם רוצים שהכסף יהיה זמין לילד בגיל שמונה עשרה או מאוחר יותר, ולשוחח עם הילד על הכסף לפני שהוא מקבל גישה אליו, ולא ביום שהיא נפתחת.
הצד החינוכי
- לספר לילד שיש חיסכון. מגיל שבו הוא מבין מספרים. זה מלמד על אופק זמן.
- להראות לו את ההתקדמות פעם בשנה. הרעיון שכסף גדל עם הזמן קשה להסביר במילים וקל להראות במספרים.
- לתת לו לחסוך במקביל, בסכום קטן משלו. חיסכון שהוא הפקיד שווה חינוכית יותר מכל מה שההורים הפקידו.
- לא להשתמש בחיסכון כמנוף. "אם לא תלמד לא תקבל" הופך את החיסכון לכלי שליטה.
שאלות ותשובות
מה חשוב יותר, כמה מפקידים או מתי מתחילים?
מתי מתחילים, ובפער. בגלל ריבית דריבית, הפקדה קטנה שמתחילה מגיל אפס מצטברת לסכום גבוה יותר מהפקדה כפולה שמתחילה בגיל תשע, למרות שסך ההפקדות דומה. המסקנה המעשית היא להתחיל היום בסכום קטן ולא לחכות לרגע שבו יהיה אפשר להפקיד סכום גדול.
איפה כדאי לחסוך לילד?
תוכנית חיסכון לכל ילד היא הבסיס, ואפשר להוסיף לה הפקדה חודשית מעבר לממלכתית. מעבר לזה, קופת גמל להשקעה מציעה גמישות ומסלולים מגוונים. פיקדון בנקאי נותן ודאות אבל תשואה נמוכה שנשחקת באינפלציה לאורך שמונה עשרה שנה. בכל אפיק, שווה לבדוק דמי ניהול ומסלול השקעה.
מה קורה לכסף בגיל שמונה עשרה?
כספים שנצברו על שם הילד הופכים לשלו. זו נקודה שרוב ההורים לא חושבים עליה מראש, ולעיתים היא מפתיעה. שתי מסקנות: להחליט מראש אם רוצים שהכסף יהיה זמין בגיל שמונה עשרה או מאוחר יותר, ולשוחח עם הילד על הכסף ועל ייעודו לפני שהוא מקבל גישה אליו.
האם לספר לילד על החיסכון?
כן, מגיל שבו הוא מבין מספרים. זה מלמד על אופק זמן ועל האופן שבו כסף גדל, וזה רעיון שקשה להסביר במילים וקל להראות במספרים אחת לשנה. מה שכן חשוב הוא לא להשתמש בחיסכון כמנוף התנהגותי, כי זה הופך אותו מכלי חינוכי לכלי שליטה.
מארגנים אירוע או רשימה משותפת?
במקום טבלה שמסתובבת בווטסאפ ואף אחד לא בטוח מה הגרסה האחרונה שלה, אפשר לפתוח לוח משותף אחד ב־reshix. כל אחד רואה מה כבר נלקח ומה עוד חסר, בזמן אמת, בלי הרשמה.